דימום ווסתי מוגבר

התייעצי עכשיו עם רופא נשים שאת יכולה לסמוך עליו:

דימום הווסת הוא דימום המתרחש בעקבות נשירת רירית הרחם והיציאה שלה מהגוף דרך נרתיק האישה. דימום ווסתי נפוץ לאורך תקופת הפוריות של האישה. כמות הדם המופרשת במהלך ימי המחזור החודשי משתנה בין אישה לחברתה, כאשר ישנן כאלה שנוטות לדמם יותר בתקופת הווסת בהשוואה לאחרות. במאמר זה נעסוק במצב הרפואי של דימום ווסתי מוגבר ונרחיב לגבי הגורמים לתופעה ודרכי הטיפול בה.

פגיעה משמעותית בשגרת החיים

בדרך כלל דימום ווסתי תקין נמשך בין שלושה לחמישה ימים. דימום ווסתי מוגבר אינו מעיד בהכרח על בעיה רפואית עמוקה יותר והתופעה לכשעצמה, עלולה לשבש את שגרת החיים של הסובלות ממנה ולפגוע גם במצבן הנפשי והחברתי של הנשים בעקבות זאת. הצורך להתייחס לתופעה ולטפל בה עולה כאשר הדבר נמשך לאורך מספר מחזורי דימום.

מהם התסמינים נלווים

דימום ווסתי מוגבר מופיע בשיא המחזור והוא יבוא לידי ביטוי בצורך של האישה להחליף תחבושת או טמפון כל שעתיים לערך, מכיוון שאלו יהיו ספוגים לגמרי. לעיתים מתלווים לדימומים גם כאבי מחזור חריגים, עייפות מוגברת, קוצר נשימה, דכדוך וחוסר כללי באנרגיה. ישנם מקרים שלצד הדימום יופיעו פצעי אקנה, גלי חום, נשירת שיער והזעות.

על איבוד דם במילימטרים

כפי שציינו, כמות הדם המופרשת במהלך המחזור החודשי משתנה עבור כל אישה ביחס לעצמה, כמו גם בין נשים שונות ולכן במקרים רבים קשה לקבוע מתי אכן מדובר בדימום מוגבר. מרבית הנשים מאבדות בין 30 ל 40 מילימטרים דם לאורך ווסת תקין. ברפואת נשים מקובל שהפרשות דם של בין 60 ל 80 מיליליטרים ומעלה במהלך תקופת הווסת תוגדר בתור דימום מוגבר.

גם מבלי למדוד במילימטרים, מרבית הנשים יכולות להעריך האם הדימום החודשי שלהן אופייני לגופן ולזהות כאשר ישנה הפרשה מוגברת. בספרות הרפאית מקובלת ההערכה שכ- 20% מהנשים בגילאי הפוריות סובלות באופן קבוע מדימום ווסתי מוגבר.

אנמיה לאחר דימום ווסתי כבד

דימום ווסתי כבד שכיח יותר בקרב נשים מעל גיל ארבעים. בגילים אלה חלים שינויים הורמונליים אשר יכולים לבוא לידי ביטוי בהגברת הדימום. דימום וסתי חמור וממושך עלול לגרום לאנמיה. סימנים להתפתחות אנמיה כתוצאה מדימום ווסתי מוגבר הם, סחרחורות, כאבי ראש וחולשה. כאשר מתפתחת אנמיה חריפה הדבר יכול להצריך אשפוז ומתן דם באינפוזיה.

שינויים הורמונליים זמניים ואחרים

דימום מוגבר וארוך משבוע יכול להעיד על התפתחות של שינויים הורמונליים המשפיעים על מחזורי הביוץ של האישה. ישנם מקרים שהשינויים הם נקודתיים וכתוצאה משימוש בגלולות למניעת היריון או תרופות אחרות, כמו גם כתוצאה מהפרעות הורמונליות חולפות. עם זאת ישנם מקרים שהדימום המוגבר נובע מסיבות חמורות יותר, כמו פוליפים, הפרעות קרישה וזיהומים.

חשוב לזהות מצבים אלו, מכיוון שהם פוגעים בבריאות האישה באופן כללי, יכולים להפריע בקליטת היריון ואף לגרום להפלות חוזרות. דימום מוגבר אצל נשים בגיל הפוריות מחייב בירור מקיף, במיוחד בקרב נשים שמעוניינות להתחיל בטיפולי פוריות.

הימצאותן של מיומות ברחם

דימום ווסתי מוגבר עשוי גם להעיד על קיומן של מיומות ברחם.  לפי הערכות רפואיות, אחת מכל ארבע נשים בגיל הפוריות תסבול ממיומות ברחם. מדובר על גידולים שפירים שגורמים לדימום כבד בעת המחזור. הדימום המוגבר במקרים רבים, גם מלווה בכאבים עזים ובתחושות של לחץ על אזור הבטן והאגן. הימצאות מיומות ברחם יכולה לעורר קשיים גם בהצלחה להרות באופן טבעי.

מחלת אנדומטריוזיס

דימום וסתי מוגבר וארוך המלווה בתחושת לחץ בבטן התחתונה, כאבי מחזור עזים, נפיחות גדולה ובחילות עשוי להעיד גם על אנדומטריוזיס. מדובר על מחלה גינקולוגית כרונית הגורמת לתאים הדומים לתאי רירית הרחם לגדול באזורים שמחוץ לרחם, לרבות בשחלות, בחצוצרות, באגן הנשי ובחלל הבטן. אנדומטריוזיס היא מחלה דלקתית התלויה באסטרוגן.

הליך האבחון והבדיקות הרלוונטיות

על מנת להבין כיצד ניתן לטפל בדימום ווסתי מוגבר ואם הדבר מעיד על בעיה רפואית אחרת, הרופא המטפל יבצע בדיקה גינקולוגית ובדיקת אולטרסאונד אגן לצד בדיקות נוספות בהתאם לממצאים. בתשאול הרופא יבחן את היסטוריית ההריונות, הלידות וההפלות של המטופלת ויברר לגבי שינויים דרמטיים במשקל בעת האחרונה ואם נעשו טיפולי פוריות בתקופה הרלוונטית.

בדיקה אנטומית

הבדיקה הפנימית של הרחם נעשית, על מנת לבדוק אם ישנם שינויים אנטומיים אשר יכולים להיות המקור והסיבה לדימום המוגבר. בדיקה ידנית של משטח צוואר הרחם נעשה לצד אולטרסאונד וגינאלי להדמיית רחם ושחלות. בדיקת דם נדרשת, על מנת לשלול חוסר בברזל וחשש לאנמיה. היסטרוסקופיה אבחנתית נעשית כאשר רוצים לשלול הימצאות פוליפים ברחם.

אפשרויות טיפוליות בדימום לכשעצמו

ישנם מקרים בהם לאחר זיהוי דימום ווסתי מוגבר, הרופא המטפל ימליץ על דגימה של רירית הרחם או בדיקת MRI כאשר יש חשש לאדנומיוזיס. כאשר לא מזוהה בעיה חמורה יותר, ניתן לטפל בדימום המוגבר באמצעות גלולות למניעת היריון בשילוב תרופות נוספות או לחילופין באמצעות התקן תוך רחמי ייעודי. יש להתאים את אפשרות הטיפול למאפייני כל מטופלת.

חשוב לפנות לטיפול לדימום ווסתי מוגבר

לסיכום הנושא, במאמר זה תיארנו את התופעה של דימום ווסתי מוגבר והתסמינים הנלווים לה. הרחבנו לגבי המחלות והבעיות שהדימום עשוי לסמן על קיומן, לרבות מיומות ברחם, אנדומטריוזיס ושינויים הורמונליים אחרים. בהמשך סקרנו את הבדיקות הנפוצות לצורך אבחון וטיפול בתופעה לרבות, אפשרויות הטיפול בדימום עצמו, באופן תרופתי או באמצעות התקן.

שתפו!
Share on facebook
שתפו עם פייסבוק!
Share on twitter
שתפו עם טוויטר!
Share on whatsapp
שתפו עם ווצאפ!
Share on print
הדפיסו עכשיו!