מהו פוליפ ברחם?

פוליפ רחמי הוא רקמת תאים שעברה שינויים גנטיים ומורפולוגיים בתוך הציפוי הפנימי של הרחם- עיבוי נקודתי של רירית הרחם. הצורה שלו יכולה להיות כטיפה בעלת בסיס שטוח צר או רחב דמוי גבעול המחובר לדופן הרחם. גודלו של הפוליפ נע בין כמה מילימטרים עד כמה סנטימטרים ובמידה ומדובר בפוליפ מוארך, הוא יכול לבלוט אל מעבר לצוואר הרחם אל תוך הנרתיק.
ברוב המקרים הממצא הינו שפיר אך עשויים לימצא בו תאים טרם ממאירים ובמקרים מסויימים ודי נדירים גם סרטן.


מה הסכנות של הימצאות פוליפ ברחם?

הימצאותו של הפוליפ בחלל הרחם יכול להיות סימן לדימומים מוגברים בזמן הוסת ולדימום בין הוסתות. עוצמת הדימום מעידה גם על חומרת המצב ולכן דימום מוגבר צריך להחשיד לבעיה חמורה יותר ודורש טיפול מהיר ללא דיחוי. בגיל הפוריות הפוליפ יכול לפגוע בפוריות האישה. הימצאותו של הפוליפ בחלל הרחם פוגע בקליטת העובר ברירית הרחם. ולכן חשוב לטפל בבעיה בהקדם. בנשים לאחר גיל הבלות פוליפ ברחם יכול להעיד על בעיה חמורה יותר כמו למשל תחילתו של גידול סרטני בעיקר אם מלווה בדימומים או בממצאים גדולים מ 15 מ"מ. פוליפ ברחם

כיצד ניתן לאבחן את הבעיה ומהם התסמינים?

התסמינים להימצאותו של פוליפ בדפנות הרחם הם בדרך כלל דימומים לא סדירים, מחזור וסת עם דימום רב או חוסר יכולת להרות.
ניתן לאבחן פוליפ כבר בבדיקת אולטראסאונד נוכח מכשור חדיש ומשוכלל במרפאות רופאי הנשים. אך האבחנה הסופית והמדויקת ביותר נעשית במהלך היסטרוסקופיה אבחנתית בה נתן להגדיר בדיוק רב את נוכחותו, גודלו, ומיקומו ולאפיין את מרקמו . וכך לתכנן את הפרוצדורה הבאה להסירו ולהרחיקו מחלל הרחם.

כיצד מטפלים בפוליפ ברחם?


את הפוליפ ברוב המקרים מומלץ לכרות. אם כי ממצאים קטנים מ 10 מ"מ ניתנים למעקב בלבד כל עוד המטופלת לא חפצה בהריון.
אין אפשרות לטפל בפוליפ ע"י מתן תרופות . מדובר בגידול שפיר ברוב המקרים שדורש התערבות כירורגית פולשנית זעירה ע"י היסטרוסקופיה ניתוחית. במהלך פרוצדורה זו מוחדר היסטרוסקופ (סיב אופטי עם מצלמה בקצה, אל חלל הרחם, הכריתה מתבצעת באמצעות מספריים מיוחדות או אלקטרודה חשמלית, ע"פ מיומנות הרופא המבצע  וגודל הפוליפ. האלקטרודה יוצרת חום רב על ידי המאפשר  לחתוך את הרקמות בדיוק מירבי ובמקביל צריבה של כלי דם בכדי למנוע דימום מוגבר בזמן הפעולה.

האם תמיד כורתים את הפוליפ?

כשמדובר בפוליפ גדול  מחמישה עשר מילימטרים, מומלץ להסיר אותו.
אם מדובר בפוליפ קטן יחסית, פחות מעשרה מילימטרים, הגישה דווקא הפוכה וניתן לדחות את הפרוצדורה הניתוחית. במקרים כאלו של פוליפים קטנים כאשר האישה לא מתלוננת על תסמיני דימום מוגבר או דימום בין וסתי, הפוליפ כנראה אינו מהווה סיכון או בעיה לפוריות האישה וביצוע ניתוח להסרתו אינו מתבקש ויכול להוות סיכון מיותר.

מה היה לנו עד כה:
שתפו את המאמר!
שיתוף ב facebook
שתפו עם פייסבוק!
שיתוף ב twitter
שתפו עם טוויטר!
שיתוף ב whatsapp
שתפו עם ווצאפ!