מהי בדיקת קולפוסקופיה

צוואר הרחם הוא אחד האזורים הכי רגישים בגוף האישה ובדיקת קולפוסקופיה היא בדיקה שמדגימה את צוואר הרחם בהגדלה מיקרוסקופית ונותנת לרופא להתבונן תוך צביעת הרקמה עם תמיסות שונות שמרמזות האם יש אינדיקציה לנטילת דגימה (ביופסיה). הבדיקה נפוצה בעיקר בגללה עלייה במודעות לסרטן צוואר הרחם אך היא יכולה להוביל לממצאים אחרים גם בהקשר של וירוס הפפילומה המסוכן ועוד.

מתי צריך לבצע את הבדיקה?

הבדיקה מאפשרת כאמור לרופא להביט על צוואר הרחם וכך הוא יכול לקבוע האם יש בעיה ומה חומרתה ולתכנן את המשך הטיפול בה. במקרים רבים במהלך הקולפוסקופיה מבצעים ביופסיה כדי לקבוע האם מדובר בשינויים טרום סרטניים או חלילה גידול סרטני. במקרה של בדיקות פאפ (משטח מצוואר הרחם) לא תקינות, דימום בזמן יחסי מין, או כל ממצא חשוד הנראה לגינקולוג המטפל ישנה אינדיקציה לביצוע קולפוסקופיה. לא ניתן לבצע את הבדיקה בזמן וסת.

כיצד מתבצעת בדיקת קולפוסקופיה?

את הבדיקה מבצע רופא נשים מומחה למחלות צוואר הרחם. הבדיקה כרוכה במעט חוסר נעימות אך אינה כואבת. לפני הבדיקה מפסקים את הנרתיק עם מפסק – מכשיר שנקרא ספקולום. במהלך הבדיקה מכוון קולפוסקופ (מיקרוסקופ חיצוני) אל צוואר הרחם והוא מעצים את גודלו לעיני הרופא. באמצעות שטיפה עם חומצה אצטית ולוגול (יודייחודי) שבאים במגע עם רקמת צוואר הרחם ניתן להבליט אזורים בהם התאים עוברים שינויים ולכוון את הדגימה- ביופסיה מאזורים אלו.

פרטים על אופי הבדיקה

הבדיקה עצמה כמו שכבר הוזכר אינה כואבת אך עלולה לגרום לחוסר נעימות ולכן חשוב להתכונן אליה היטב גם מבחינה גופנית וגם נפשית. הבדיקה מתבצעת כמו כל בדיקה גניקולוגית שגרתית רק שהפעם בעזרת אמצעים אופטיים ותמיסות שמכוונות את הרופא לדגום ביופסיה מהאזור שלא נצבע באופן תקין. הבדיקה אורכת בין עשר לחמש עשר הדקות כאשר האישה שוכבת על כיסא גינקולוגי בתנוחה גינקולוגית – הבדיקה אינה דורשת הרדמה כללית או מקומית.

מה מרגישים אחרי הבדיקה?

במידה והרופא החליט לא לקחת דגימה הבדיקה למעשה נגמרת, בדיקת הקולפוסקופיה נטולת תופעות לוואי ולא מצריכה הכנה מקדימה. אין תקופת התאוששות ואחרי מנוחה של כמה דקות המטופלת יכולה לחזור לשגרת פעילות רגילה. במידה והרופא החליט לקחת דגימה מצוואר הרחם, ביופסיה, המטופלת עשויה לחוש התכווצויות במהלך לקיחת הדוגמה וגם לאחריה אך ללא כאב שדורש הרדמה. הדגימה תישלח למעבדה פתולוגית שם יבררו באופן פרטני בבדיקה מיקרוסקופית האם מדובר בנגע שפיר, טרום סרטני או סרטני. למי שחוששת מסיבוכים, הם נדירים מאוד שכן אחרי לקיחת דגימה לביופסיה הרופא עוצר את הדימום בעזרת חומר כימי שמונע דימום. אין חתכים או תפרים ברוב המקרים.

מה היה לנו עד כה:
שתפו את המאמר!
שיתוף ב facebook
שתפו עם פייסבוק!
שיתוף ב twitter
שתפו עם טוויטר!
שיתוף ב whatsapp
שתפו עם ווצאפ!